פרקי אבות

"סייג לחכמה שתיקה!" • "איזהו חכם? - הלומד מכל אדם"• נשמע מוכר? הנכם מוזמנים להצטרף ללימוד השבועי ב’פרקי אבות’

בשבתות הקיץ, משבת שלאחר חג הפסח, לומדים מדי שבת אחד מששת הפרקים של מסכת ’אבות’ • ’פרקי אבות’ הנם חמישה פרקי משנה, אליהם נוסף פרק שישי הקרוי בשם ’קנין תורה’, וזאת משום שהוא דן בערכה של התורה וחשיבות לימודה.

מדי שנה אנו מסיימים ארבעה מחזורים של לימוד ב’פרקי אבות’. המחזור הראשון מסתיים בשבת שלפני חג השבועות, הוא חג מתן תורה, ובכך אנו צועדים בעקבות העיקרון האומר כי "דרך ארץ קדמה לתורה", שכן מסכת אבות - רובה ככולה - עוסקת בהקניית מידות טובות ותכונות רצויות, הנדרשות מכל אחד מאיתנו. דגש מיוחד מושם בה על מצוות שבין אדם לחבירו לצד אלה שבין אדם למקום, אשר יחדיו מהוות הכנה טובה לקראת קבלת התורה.

המסכת נקראת בשם ’אבות’ מטעמים שונים. בין היתר משום שבפתיחתה היא סוקרת את השתלשלות התורה שבעל-פה העוברת מדור לדור, על-ידי החכמים, הם האבות הרוחניים של עמנו: "משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע, ויהושע לזקנים, וזקנים לנביאים ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה".

סיבה נוספת נעוצה בריכוז הגדול של אוצרות החכמה הכלולים בה. די אם נציין כדוגמא משפטים שהפכו לנכסים חשובים בחכמה הכלל אנושית, כמו: "אמור מעט ועשה הרבה"; "אם אין אני לי מי לי?"; "אם לא עכשיו אימתי?" ; "סייג לחכמה שתיקה!", "איזהו חכם? - הלומד מכל אדם";"איזהו גיבור? – הכובש את יצרו"; "איזהו עשיר? - השמח בחלקו"; "אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו", ועוד רבים אחרים.

לא לחינם אמר רבא, מגדולי האמוראים (חכמי התלמוד) בבבל: "האי מאן דבעי למהוי חסידא [=הרוצה להיות חסיד] לקיים מילי דאבות [=יקיים את הנאמר במסכת אבות]".

לפני כל פרק אומרים את הפיסקה הפותחת במילים: "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא...", ומסיימים את הלימוד באמירת המשנה (מסוף מסכת ’מכות’): "רבי חנניא בן עקשיא אומר: רצה הקב"ה לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצוות, שנאמר: ה’ חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר".

לקריאת 'טיפ חיים' מתוך פרק א' שנקרא השבוע - לחץ כאן!

שתף לחברים

שתף